מפלצת של מלון

250px-monster_g

פורסם לראשונה בספטמבר 2012

הרוזן דרקולה התאלמן בעקבות אלימות שהופנתה כלפיו ע"י בני אדם שונאי ערפדים. כתגובה לארוע הטראומטי הזה בנה טירה מוגנת ומבודדת, והפך אותה למלון המיועד למפלצות בלבד, כאן יוכלו לנפוש ללא חשש מן היצורים המפחידים ההם, בני האדם. בטירה הוא מגדל את בתו היחידה מייביס. הוא מספר לה סיפורי אימים על בני האדם, כדי למנוע ממנה לרצות לעזוב אי פעם את הטירה. אבל מייביס, כדרכה של נערה מתבגרת (בעת התרחשות הסרט היא בת 118 בלבד…), שואפת למרחק ולמרחב. פעם בשנה עורך אביה מסיבת יום הולדת חגיגית, אליה הוא מזמין את כל המפלצות. השנה המסיבה מקבלת תפנית לא רצויה מבחינתו של דרקולה, כשבפעם הראשונה בתולדות הטירה נכנס בשעריה צעיר אנושי, טייל בשם ג'ונתן. כצפוי, מתפתח סיפור אהבה בין ג'ונתן ומייביס.

יוצרי הסרט בראו עולם של מפלצות מואנשות מעוררות חיבה. דרקולה המפחיד הוא אב מסור, שלבו נמס כשבתו עצובה. תשכחו מניבים נוטפי דם – כפי שדרקולה מעיד על עצמו הוא ניזון מדם מלאכותי, תמצית דם, דם טופו… פרנקנשטיין הוא גולם חביב. איש הזאב מטופל בכנופיה של ילדי זאב, ובקושי מוצא זמן לנוח. ויש גם שלד שהוא בעל קנאי, ומפלצת בלתי נראית שמתקשה לשחק במשחק התנועות, ועוד אחת שהיא קמצנית מכדי לשלם עבור כרטיס נסיעה, ולכן שולחת את עצמה למלון מפורקת לחלקים בתוך ארגזים, ועוד ועוד.

"מפלצת של מלון" הוא סרט תוסס, קצבי, גדוש הומור. אמנם הוא מיועד לילדים, אבל גם בגילי המופלג מצאתי את עצמי צוחקת ומתלהבת. נלווה אלי לסרט אחייני בן ה-9, ומדי פעם לכנסתי אליו מבט וראיתי אותו מרותק למסך. כשביקשתי אותו לסכם את הסרט, הוא בחר במילה אחת – "מצחיק". מבחינתי, מאז שנולדו ילדי, הדרישה שלי מסרט ילדים היתה שלא יהיה מתיילד ומעליב, שישמור על רמה. הסרט הזה בהחלט עומד בדרישה הזו. לפי בקשת אחייני, בחרנו לראות את הגרסה המדובבת לעברית. אין לי איך להשוות אותה לרמת הדיבוב האמריקאי המקורי, אבל היא מוצלחת לכשעצמה.

הביקורת היחידה שלי היא כלפי הבחירה בשם העברי של הסרט. במקור הוא נקרא "מלון טרנסילבניה", ולדעתי כך הוא היה צריך להקרא גם בעברית. דחיפת המפלצת לשם הסרט היא בעיני סוג של רדידות מיותרת.

אהוד מנור כתב שיר בשם "ימים של קולנוע" (מוכר בביצוע "הטוב הרע והנערה"), ובו הוא מביע געגועים לקולנוע של פעם, שהיה כיפי ולא מתוסבך, והלכנו אליו פשוט כדי ליהנות. "מפלצת של מלון" הוא סרט שכזה, סרט שהוא הנאה פשוטה. אפשר למצוא בו מסר על דעות קדומות ועל הכללות בלתי הולמות ועל שנאת השונה, אבל באמת שלא מוכרחים להפוך אותו לבית-ספר. המסרים משתמעים מאליהם, ומשתלבים בחיוביות הכללית של הסרט ובסוף ההוליוודי הטוב.

בשורה התחתונה: בהחלט שווה קפיצה לקולנוע.

Hotel Transylvania

במאי: גנדי טרטקובסקי

דיבוב אנגלי: אדם סנדלר, סלינה גומז, אנדי סמברג, קווין ג'יימס, סטיב בושמי

דיבוב עברי: גרא סנדלר, דניאל מגון, לורן סביר, אוהד שחר

ארה"ב 2012

91 דקות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s