סיפור מלכותי

פורסם לראשונה בספטמבר 2012

קרולינה מתילדה, נסיכה אנגלית, נשלחה בשנת 1766 לדנמרק להנשא למלך. היא יצאה לדרך עם חלומות רומנטים, ומצאה עצמה נשואה לחולה נפש (סבורים שהמחלה שלקה בה היתה סכיזופרניה). המלך, כריסטיאן השביעי, היה טיפוס ילדותי, נתון למצבי רוח ולהתקפי כעס. הוא היה קשור לכלבו יותר מלאשתו, והעדיף בילוי בבתי זונות על פני כל פעילות אחרת.

(במאמר מוסגר אציין שבשלב הזה בסרט נטיתי לגלגל עיניים, כי חששתי שהוא עומד להיות סאגה מייגעת על האומללות בכלוב זהב. בהמשך התבדיתי).

כריסטיאן השביעי, בשל אופיו ומחלתו, לא באמת שלט בדנמרק. את השלטון ניהלה מועצה, שהוא שימש לה חותמת גומי. ברקע פעלה אמו החורגת שחתרה תחתיו במטרה להמליך במקומו את אחיו החורג.

בשנת 1768, בעת שהמלך סייר באירופה ובריאותו התרופפה, הובא לפניו רופא גרמני בשם שטרונזה. הרופא הצליח להקל על מצבו הפיזי של המלך, ובין השניים נוצרו יחסים קרובים שהקלו גם על מצבו הנפשי. בעקבות המפגש המוצלח הוחלט למנות את שטרונזה לרופא החצר. מי שדחפו את המינוי היו שני אצילים שסר חינם, ובקשו דרך עקיפין להגיע שוב לעמדת השפעה.

שטרונזה, בנו של כומר, נחשף במהלך לימודיו לרעיונות הנאורות וההשכלה, והפך לאתאיסט. אירופה של אותם ימים, ודנמרק בכלל זה, סבלה מבעיות חברתיות חמורות, שנבעו בין השאר מן הפער העצום בין שכבת האצילים הנהנתנית ומעמד הצמיתים המיוסר. שטרונזה היה ער מאוד לעוול, ושאף למצוא דרכים לתקן אותו. בזכות השפעתו הרבה על המלך הוא הצליח להביא לפיזורה של המועצה, והפך לשליט בפועל של דנמרק. כריסטיאן, שהיה קודם חותמת גומי של המועצה, הפך להיות עושה דברו של שטרונזה.

שטרונזה שלט בדנמרק במשך תקופה של כשישה-עשר חודשים. בתקופה זו הוא פרסם למעלה מאלף צווים, חלקם מהפכנים ביותר, כמו ביטול עינויים בבתי כלא, קיצור יום עבודה ועוד. הוא ביטל כמה מוסדות, פיטר אנשי שררה, ובאופן כללי פעל כמכבש, גם במקומות שמן השכל הישר היה לנהוג בהם בעדינות יתרה. לא פלא שרכש לו שונאים רבים.

מה שבסופו של דבר היווה את הטריגר לנפילתו, לפחות על פי הסרט, היה הרומן שניהל עם המלכה. למרות ידידותו עם המלך, למרות שהיה ברור שהשניים מסתכנים במוות אם ייתפסו, הפכו יחסיהם לסוד גלוי, והביאו לכליונם. קל יותר היה להתפס לחטא המוסרי כדי להפליל את שטרונזה מאשר למהלכים החברתיים שהוביל.

יותר בשל הסיפור הפוליטי-חברתי, ופחות בשל הרומן האסור, הסרט מרתק. הוא מתחיל קטוע, ומתרכז בנישואים הכושלים של בני המלוכה, אבל מהר מאוד מתרחבת העלילה, וההעמקה בדמויות המפתח ובשאלות החברתיות מושכת מאוד לצפיה. אמנם הסוף הרע ידוע מראש, ובכל זאת יש כעין מתח באוויר וציפיה לסוף טוב יותר.

אחרי הסרט מיהרתי לחפש פרטים נוספים ברשת, וגיליתי להפתעתי שקרולינה מתילדה היתה בסך הכל בת חמש-עשרה כשנישאה, ובת עשרים וארבע במותה. אם במהלך הסרט "כעסתי" עליה בגלל הסיכון שברומן, כשהתברר לי שמדובר בילדונת הראיה שלי השתנתה, והיה לי מאוד צר עליה. כמו כן הובהרו לי כמה פרטים בנוגע להתנהלותו של שטרונזה: מסתבר שגם כפיו לא היו נקיות, בניגוד למצטייר בסרט: הוא לקה במינויי קרובים, ונטל לעצמו ולעוזרו משכורות מנופחות מקופת הציבור המדולדלת. בלהיטות הנלהבת שלו ליישם מהפכה חברתית, הוא עשה יותר מדי משגים. מעניין מאוד לקרוא מידע נוסף בעקבות הסרט, ואני מאוד מעריכה סרטים (וספרים) שמגרים להעמקה נוספת.

בפסטיבל ברלין 2012 זכה הסרט בפרס התסריט ובפרס השחקן הראשי על תפקיד המלך. המשחק שלו אכן מרשים, וגם השחקנים האחרים עושים עבודה אמינה.

בשורה התחתונה: סרט תקופתי מוצלח

En kongelig affære

במאי: ניקולאי ארסל

שחקנים: מדס מיקלסן, אלישיה ויקאנדר, מיקל בו פולסגארד

דנמרק / שבדיה 2012

137 דקות