הרפתקה בשחקים

003894_1

יותם בן השלוש-עשרה עובר לבאר-שבע עם אמו. אביו נהרג בהתרסקות מטוס שלוש שנים קודם לכן, ויותם חולם להיות טייס כמוהו. אמו, שהטיסה לקחה ממנה את בעלה, אוסרת עליו להתעניין בטיסה, והאסתמה שהוא לוקה בה עלולה אף היא להוות גורם מגביל. בבית הספר החדש פוגש יותם את נועה, ילדה פופולרית, יפה ומוצלחת, שלהוטה גם היא אחרי כל מה שקשור בטיסה. כשהם מוצאים גרוטאה של מסרשמיט ב"בית הקברות למטוסים", הם מלהיבים זה את זה לשפץ את המטוס עד שיהיה כשיר לטיסה ביום העצמאות הקרוב. זקן נרגן ומתבודד מסייע בעדם, בניגוד לבני משפחתם שעומדים בדרכם.

שני מטוסים מככבים בסרט: ספיטפייר, "הספיט השחור", אותו משפצים אביה של נועה ואחיה, כדי שיככב במטס יום העצמאות, והמסרשמיט. שני המטוסים עמדו משני צדי המתרס בעת מלחמת העולם השניה. חיל האויר הישראלי רכש את שני הדגמים דרך צ'כוסלובקיה כחלק מן ההכנות למלחמת העצמאות.

"הרפתקה בשחקים" הוא סיפור על חלום ועל הנחישות שמביאה להגשמתו תוך התגברות על מכשולים בדרך. הוא עוסק גם בחברות ובאמון, בניצניה של אהבת נעורים, ובעובדת היותם של בני האדם שונים לעתים מן התדמית המודבקת להם.

הסרט מיועד לקהל צעיר, ולכן הטובים טובים מאוד והרעים מרושעים מאוד. הטובים יזכו לנצחון ולהערכה, הרעים יחטפו מכה כואבת. עד כמה הסרט דיבר אל לב הצופים הצעירים יעידו מחיאות הכפיים בסיומו, כמו גם הצחוק לאידו של הצעיר המרושע. גם הקהל הלא צעיר, דוגמת כותבת שורות אלה, מצא את הסרט מחמם לב.

אמיר טסלר בתפקיד יותם והילה נתנזון בתפקיד נועה מפגינים משחק חינני וטבעי.

הסרט נוצר בהשראת הספר ״הרפתקה בטייסת״ מאת עודד מרום, טייס קרב ואלוף ההפלות בחיל האויר.

במאי: ליאור חפץ

ישראל 2019

שחקנים: אמיר טסלר, הילה נתנזון, אריה צ'רנר, ריקי בליך, נתי רביץ, דור הררי, אורי בלופרב

90 דקות

מפלצת של מלון

250px-monster_g

פורסם לראשונה בספטמבר 2012

הרוזן דרקולה התאלמן בעקבות אלימות שהופנתה כלפיו ע"י בני אדם שונאי ערפדים. כתגובה לארוע הטראומטי הזה בנה טירה מוגנת ומבודדת, והפך אותה למלון המיועד למפלצות בלבד, כאן יוכלו לנפוש ללא חשש מן היצורים המפחידים ההם, בני האדם. בטירה הוא מגדל את בתו היחידה מייביס. הוא מספר לה סיפורי אימים על בני האדם, כדי למנוע ממנה לרצות לעזוב אי פעם את הטירה. אבל מייביס, כדרכה של נערה מתבגרת (בעת התרחשות הסרט היא בת 118 בלבד…), שואפת למרחק ולמרחב. פעם בשנה עורך אביה מסיבת יום הולדת חגיגית, אליה הוא מזמין את כל המפלצות. השנה המסיבה מקבלת תפנית לא רצויה מבחינתו של דרקולה, כשבפעם הראשונה בתולדות הטירה נכנס בשעריה צעיר אנושי, טייל בשם ג'ונתן. כצפוי, מתפתח סיפור אהבה בין ג'ונתן ומייביס.

יוצרי הסרט בראו עולם של מפלצות מואנשות מעוררות חיבה. דרקולה המפחיד הוא אב מסור, שלבו נמס כשבתו עצובה. תשכחו מניבים נוטפי דם – כפי שדרקולה מעיד על עצמו הוא ניזון מדם מלאכותי, תמצית דם, דם טופו… פרנקנשטיין הוא גולם חביב. איש הזאב מטופל בכנופיה של ילדי זאב, ובקושי מוצא זמן לנוח. ויש גם שלד שהוא בעל קנאי, ומפלצת בלתי נראית שמתקשה לשחק במשחק התנועות, ועוד אחת שהיא קמצנית מכדי לשלם עבור כרטיס נסיעה, ולכן שולחת את עצמה למלון מפורקת לחלקים בתוך ארגזים, ועוד ועוד.

"מפלצת של מלון" הוא סרט תוסס, קצבי, גדוש הומור. אמנם הוא מיועד לילדים, אבל גם בגילי המופלג מצאתי את עצמי צוחקת ומתלהבת. נלווה אלי לסרט אחייני בן ה-9, ומדי פעם לכנסתי אליו מבט וראיתי אותו מרותק למסך. כשביקשתי אותו לסכם את הסרט, הוא בחר במילה אחת – "מצחיק". מבחינתי, מאז שנולדו ילדי, הדרישה שלי מסרט ילדים היתה שלא יהיה מתיילד ומעליב, שישמור על רמה. הסרט הזה בהחלט עומד בדרישה הזו. לפי בקשת אחייני, בחרנו לראות את הגרסה המדובבת לעברית. אין לי איך להשוות אותה לרמת הדיבוב האמריקאי המקורי, אבל היא מוצלחת לכשעצמה.

הביקורת היחידה שלי היא כלפי הבחירה בשם העברי של הסרט. במקור הוא נקרא "מלון טרנסילבניה", ולדעתי כך הוא היה צריך להקרא גם בעברית. דחיפת המפלצת לשם הסרט היא בעיני סוג של רדידות מיותרת.

אהוד מנור כתב שיר בשם "ימים של קולנוע" (מוכר בביצוע "הטוב הרע והנערה"), ובו הוא מביע געגועים לקולנוע של פעם, שהיה כיפי ולא מתוסבך, והלכנו אליו פשוט כדי ליהנות. "מפלצת של מלון" הוא סרט שכזה, סרט שהוא הנאה פשוטה. אפשר למצוא בו מסר על דעות קדומות ועל הכללות בלתי הולמות ועל שנאת השונה, אבל באמת שלא מוכרחים להפוך אותו לבית-ספר. המסרים משתמעים מאליהם, ומשתלבים בחיוביות הכללית של הסרט ובסוף ההוליוודי הטוב.

בשורה התחתונה: בהחלט שווה קפיצה לקולנוע.

Hotel Transylvania

במאי: גנדי טרטקובסקי

דיבוב אנגלי: אדם סנדלר, סלינה גומז, אנדי סמברג, קווין ג'יימס, סטיב בושמי

דיבוב עברי: גרא סנדלר, דניאל מגון, לורן סביר, אוהד שחר

ארה"ב 2012

91 דקות